יש רגעים בעיר ניו יורק שבהם הזמן עוצר מלכת. אתם הולכים ברחוב סואן בלואר איסט סייד (Lower East Side), האזור שכל כך מלא בחיים, רעש וצבעים, ואז נפתחת דלת עץ קטנה. ריח של בצק טרי שזה עתה יצא מתנור עצים לוהט מתגנב החוצה, מערבב את האוויר הניו יורקי בניחוחות של עגבניות איטלקיות, שמן זית איכותי ובזיליקום טרי. זה הרגע שבו אתם יודעים שהגעתם למקום הנכון – אונה פיצה נפוליטנה (Una Pizza Napoletana).
זו לא עוד פיצרייה. זה מקדש. מקדש לפיצה, לתשוקה ולשלמות קולינרית. כשאתם נכנסים פנימה, אתם לא שומעים מוזיקה רועשת ולא רואים תפריט אינסופי של מנות. יש רק דבר אחד: פיצה. ומאחוריה עומד איש אחד – אנתוני מנג'רי (Anthony Mangieri). גאון. אובססיבי. אדם שהקדיש את חייו לאומנות הפיצה, עד כדי כך שכל ביס מרגיש כמו כרטיס טיסה לנאפולי, העיר שבה נולדה הפיצה, אבל עם טוויסט ייחודי שאפשר למצוא רק בניו יורק.
כאן, תזכו לראות את מנג'רי עצמו או את אחד מהקולגות שלו – בלי כפפות, בלי צוות גדול – מותח את הבצק, מפזר את העגבניות ומחליק את הפיצה לתוך התנור. זה לא שף שמחביא את עצמו מאחורי דלתות המטבח. זו הופעה חיה, ובסופה אתם מקבלים את המנה הכי פשוטה שיש, אבל גם הכי מושלמת שאפשר.
ואז מגיע הביס הראשון. הקרום פריך מבחוץ ורך בפנים, עם טעם קל של עשן מהתנור, הגבינה נמסה בדיוק כמו שצריך, והעגבניות… העגבניות האלה, שמזכירות את השמש של דרום איטליה. זה לא אוכל רחוב רגיל, זו יצירת אמנות אכילה. הפה שלכם מחייך, והלב שלכם אומר: מצאתי את הפיצה הטובה בעולם.
ברוכים הבאים לאונה פיצה נפוליטנה. לא חשוב כמה פעמים הייתם בניו יורק, אחרי הפעם הראשונה כאן, המקום הזה יהפוך לתחנה קבועה.
הסיפור של אונה פיצה נפוליטנה
כדי להבין למה אונה פיצה נפוליטנה (Una Pizza Napoletana) היא לא רק עוד פיצרייה, צריך לחזור אחורה, אל תחילת הסיפור של האיש שעומד מאחוריה – אנתוני מנג'רי (Anthony Mangieri). מנג'רי, יליד ניו ג'רזי, גדל במשפחה איטלקית שבה אוכל לא היה רק משהו שאוכלים, אלא טקס. כבר בילדותו הוא הבין שהפיצה היא הרבה יותר מבצק עם רוטב וגבינה – היא מסורת, תרבות, אומנות.
בגיל צעיר החל מנג'רי לחקור את העולם הקולינרי האיטלקי, במיוחד את הפיצה הנפוליטנית המסורתית. הוא לא למד במוסדות יוקרתיים ולא עבד במסעדות כוכבי מישלן – את הכל הוא למד לבד, דרך ניסוי וטעיה, עם דגש אחד ברור: הכל חייב להיות מושלם.
בשנת 2004 פתח מנג'רי את אונה פיצה נפוליטנה בסן פרנסיסקו. המקום הפך במהרה לשם דבר, אבל מנג'רי תמיד הרגיש שמשהו חסר. אחרי כמעט עשור, הוא החליט שהמקום שלו הוא בעיר שתמיד סיפקה לו השראה – ניו יורק. בשנת 2018, הפיצרייה נפתחה מחדש בלב הלואר איסט סייד, ומיד משכה אליה חובבי פיצה מכל העולם.
מה שמייחד את מנג'רי הוא הדבקות שלו במסורת ובמקוריות. הוא משתמש בטכניקות שלמד מאומני פיצה בנאפולי, אבל עם נגיעות אישיות שהופכות את הפיצה שלו לייחודית. הוא ידוע כאדם קפדן עד אובססיביות: כל בצק נמתח ידנית, כל רכיב נבחר בקפידה, וכל פיצה נאפית רק על ידו. לא צוות, לא עוזרים – רק הוא והתנור.
לאורך השנים, אונה פיצה נפוליטנה זכתה שוב ושוב בפרסים, כולל התואר הנחשק "הפיצה הטובה בעולם" של מגזין 50 Top Pizza. אבל מנג'רי לא עושה את זה בשביל הפרסים – הוא עושה את זה כי מבחינתו, פיצה היא דרך חיים.
המעבר לניו יורק לא היה פשוט. עיר עם היצע קולינרי עצום ופיצריות אייקוניות כמו ג'ו'ס פיצה (Joe’s Pizza) ורוברטה'ס (Roberta’s) לא עושה חיים קלים לשום מקום חדש. אבל אונה פיצה נפוליטנה לא הייתה עוד מקום חדש. היא הייתה הצהרה: הפיצה הנפוליטנית הטובה ביותר בעולם לא נמצאת בנאפולי, אלא כאן, בלב ניו יורק, בזכות אדם אחד שלא מוכן להתפשר על שום פרט.
היום, מנג'רי ממשיך להכין כל פיצה בעצמו, עם אותה התלהבות ואהבה שהיו לו ביום הראשון. כל ביקור באונה פיצה נפוליטנה הוא לא רק ארוחה – זו הצצה להיסטוריה, למסורת ולמסע של אדם אחד שהחליט לשנות את מה שאנחנו חושבים על פיצה.
אז מה הופך את הפיצה כאן לטובה בעולם?
כדי להבין איך אונה פיצה נפוליטנה (Una Pizza Napoletana) זכתה לתואר "הפיצה הטובה בעולם", צריך להתעמק בפרטים הקטנים – אלה שלא תמיד רואים, אבל בהחלט מרגישים בכל ביס.
הקמח, המים והעגבניות
אנתוני מנג'רי לא מתפשר על חומרי גלם. הקמח מגיע מאיטליה, מסוג קמח "00" שמיועד לפיצות נפוליטניות ומעניק לבצק את המרקם המושלם – פריך מבחוץ ורך כמו ענן בפנים. המים, שהוא מתעקש שיהיו בעלי איזון מינרלים מדויק, נבחרים בקפידה ומשפיעים על תהליך ההתפחה הארוך.
העגבניות הן מסוג San Marzano, אשר נקטפות למרגלות הר הגעש וזוב באיטליה, ומיובאות במיוחד לניו יורק. הן לא חומציות מדי ולא מתוקות מדי – בדיוק האיזון הדרוש כדי להפוך את הרוטב למשהו שאי אפשר לשכוח.
השמרים הסודיים ותהליך ההתפחה
מנג'רי מגדל את השמרים שלו בעצמו, תהליך שנמשך שנים ומאפשר לו ליצור בצק עם עומק טעמים שקשה להסביר במילים. הבצק עובר התפחה איטית של 48 שעות, תהליך שמעניק לו את המרקם המיוחד והטעם העדין, עם רמזים קלים של חמיצות.
האפייה בתנור עצים – האומנות שבדיוק
התנור באונה פיצה נפוליטנה נבנה באיטליה והורכב במיוחד במסעדה. הוא פועל בטמפרטורה של כ-425 מעלות צלזיוס, וחום העצים מעניק לבצק את הצבע המפויח והפריך בקצוות.
מנג'רי יודע בדיוק מתי להכניס כל פיצה, מתי לסובב אותה, ומתי להוציא אותה, תוך פחות מ-90 שניות. הדיוק הזה יוצר פיצה שקריספית בדיוק במידה, עם טעם מעושן עדין שלא משתלט על שאר הטעמים.
המינימליזם שעושה את ההבדל
בניגוד לפיצריות אחרות שמעמיסות תוספות, כאן הכל מינימלי. כל פיצה מגיעה עם מעט מאוד רכיבים – כי כשחומרי הגלם מושלמים, לא צריך יותר מזה. אין כאן תפריט עמוס, אין אינספור אופציות – יש כמה פיצות בלבד, וכל אחת מהן נבחרת בקפידה.
ההבדל הקטן שמרגישים בגדול
מה שהופך את הפיצה הזו לטובה בעולם זה לא רק הטעם, אלא החוויה כולה. הידיעה שכל פרט, מהקמח ועד לדרך שבה היא נאפית, נעשה מתוך אהבה אמיתית לאומנות הפיצה. זה לא פסט פוד – זו פיצה שעוברת מסע שלם לפני שהיא מגיעה לצלחת שלכם, ואתם מרגישים את זה בכל ביס.
חוויית הביקור במסעדה
כשנכנסים לאונה פיצה נפוליטנה (Una Pizza Napoletana) לא מרגישים כמו בעוד מסעדה ניו יורקית שגרתית. האווירה כאן שונה, כמעט כמו להיכנס לסטודיו של אמן – מינימליסטי, שקט, ומלא בפוקוס על יצירת המופת שמתרחשת מול העיניים שלכם.
המסעדה מעוצבת בפשטות מודרנית שמזכירה את נאפולי, עם שולחנות עץ מחוספסים, תאורה רכה, ומטבח פתוח לחלוטין. אין כאן קישוטים מיותרים או מוזיקה רועשת – רק הרחש של הבצק שנמתח, ריח העץ הבוער בתנור, והציפייה של הסועדים לביס המושלם.
אחד הדברים שהופכים את החוויה כאן לבלתי נשכחת הוא הנוכחות של אנתוני מנג'רי עצמו. הוא לא רק השף – הוא הלב הפועם של המקום. כל אורח שרואה אותו עובד מבין מיד שמדובר באדם שחי ונושם פיצה.
הוא מותח כל בצק בידיים מיומנות, מפזר את הרוטב והגבינה בדיוק מופתי, ומכניס את הפיצה לתנור תוך מבט ממוקד וכמעט מהפנט. לעיתים, הוא גם עוצר לשיחה קצרה עם סועדים, במיוחד אם הוא מרגיש שאתם באמת מעריכים את מה שהוא עושה. אם תחייכו ותשאלו את השאלות הנכונות, אולי תזכו גם לסיפור קצר על המסע האישי שלו עם הפיצה.
המלצות בלעדיות לחוויה מושלמת
- המקום הכי טוב לשבת בו – אם אפשר, נסו לשבת ליד הדלפק שצופה ישירות על המטבח הפתוח. זה המקום שבו רואים את כל הקסם קורה, והחוויה הופכת לאינטימית ומרגשת.
- השעות הכי טובות להגיע – המקום נוטה להתמלא במהירות, במיוחד בסופי שבוע. אם אתם רוצים להימנע מהמתנה ארוכה, הגיעו מוקדם בערב באמצע השבוע. השעות שבין 17:00 ל-18:00 הן השקטות ביותר.
- סוד קטן – לפעמים, מנג'רי מציע פיצה מיוחדת מחוץ לתפריט, במיוחד אם יש חומרי גלם עונתיים שהוא אוהב. אם אתם מרגישים אמיצים, שאלו בעדינות אם יש היום משהו "מיוחד" שלא מופיע בתפריט. אתם עשויים להיות מופתעים.
באונה פיצה נפוליטנה, אתם לא רק אוכלים פיצה – אתם חלק מהתהליך, מהתשוקה ומהחזון של אחד מאמני הפיצה הגדולים בעולם.
התפריט – פחות זה יותר
במסעדה הזו התפריט הוא ההוכחה המושלמת לכך שמינימליזם הוא לעיתים קרובות המפתח לשלמות. אין כאן רשימת מנות אינסופית או תוספות בלתי נגמרות – יש רק מה שצריך, ובדיוק הנכון.
המנות הראשונות – פתיחה עדינה
לפני שהפיצה מגיעה, אפשר להתחיל עם משהו קטן:
זיתים ביתיים במרינדה – זיתים שעברו כבישה עדינה בשמן זית ועשבי תיבול איטלקיים.
פלפלים קלויים בסגנון נפוליטני – מתקתקים, קלויים לשלמות, עם ניחוח עדין של שמן זית ומלח ים.
הפיצות הקלאסיות של אנתוני מנג'רי
הכוכבות של התפריט הן כמובן הפיצות. כל אחת מהן נראית פשוטה, אבל מכילה עושר של טעמים:
מרינרה (Marinara) – הבחירה המינימלית עם רוטב עגבניות סן מרזנו, אורגנו פראי מהאמאלפי, שום, בזיליקום, מלח ים סיציליאני ושמן זית מעולה. הפיצה הזו בלי גבינה, אבל כל כך עשירה בטעמים עד שאין צורך בה.
מרגריטה (Margherita) – פיצה נאפוליטנית קלאסית עם עגבניות סן מרזנו, מוצרלה באפלו DOP, בזיליקום טרי, מלח ים סיציליאני ושמן זית. זו אולי הפיצה המפורסמת בעולם, אבל כאן היא מגיעה לרמה אחרת.
ביאנקה (Bianca) – ללא עגבניות, עם מוצרלה באפלו, שום, בזיליקום, מלח ים ושמן זית – פיצה שמבליטה את איכות הגבינה והבצק.
פיצה פילטי (Filetti) – שילוב של עגבניות שרי מתוקות, מוצרלה באפלו, שום ובזיליקום, עם נגיעה של שמן זית ומלח ים שמאזנים את המנה.
קוסאקה (Cosacca) – גרסה מסורתית יותר עם רוטב עגבניות סן מרזנו וגבינת פקורינו רומנו מלוחה, שמוסיפה עומק נוסף לכל ביס.
פיצה מיוחדת (Special Pizza) – משתנה מדי שבוע בהתאם לעונה, לחומרי הגלם הטריים ביותר ולהשראה של מנג'רי באותו הרגע.
התוספות – בדיוק במידה
אם תרצו להוסיף טאץ' אישי (למעט על הקוסאקה והפיצה השבועית), ישנן כמה תוספות עילית:
פרמזן רג'יאנו שהתיישן 36 חודשים – טעמים עמוקים ומעט אגוזיים.
פלפלים חריפים נפוליטניים – חריפות עדינה שמשתלבת מעולה עם הגבינות.
אנשובי איטלקי מלוח – איכותי וטרי, מוסיף שכבת טעם ימית ייחודית.
פפרוני – למי שמחפש תוספת בשרית עם נגיעות פיקנטיות.
הקינוחים – סוף מתוק מושלם
גלידה איטלקית ביתית (Gelato) – קרמולאטה עשירה עם שקדים סיציליאניים קלויים, קצפת ביתית וקליפות תפוז מסוכרות שמוסיפות מתיקות עדינה ומרקם מפתיע.
סורבטו פירות טרי (Fresh Fruit Sorbetto) – משתנה מדי יום על בסיס מתכון משפחתי של משפחת מנג'רי מאז 1924. תנו אמון – לא תתאכזבו.
יין ובירה – מהכפר האיטלקי עד ניו יורק
לצד הפיצה אפשר ליהנות מ:
יינות מאזור קמפניה (Campania) – רבים מהם אורגניים וביודינמיים, מביאים איתם את הטעמים של דרום איטליה לכוס שלכם.
יינות מבורגון ושמפיין – לא רק איטליה, גם צרפת מקבלת כבוד כאן עם מבחר יינות יוקרתיים.
בירות איטלקיות ומשקאות קלים – פשוטים אך איכותיים, משלימים את החוויה בלי לגנוב את ההצגה מהפיצה.
מה חייבים להזמין? (המלצה בלעדית)
אם זו הפעם הראשונה שלכם כאן – לכו על המרגריטה. זה אולי נשמע פשוט, אבל כשתטעמו את הגרסה של מנג'רי, תבינו איך פיצה קלאסית יכולה להפוך לחוויה בלתי נשכחת.
בקשו תוספת של פרמזן שהתיישן 36 חודשים על הביאנקה –השילוב הזה הוא אחד מהטובים ביותר שטעמנו כאן, ולא כל הסועדים חושבים לבקש אותו.
מחירים ומנות מומלצות
באונה פיצה נפוליטנה (Una Pizza Napoletana), המחירים אולי גבוהים מעט ביחס לפיצריות אחרות בעיר, אבל כל מי שטעם יגיד לכם שזה שווה כל סנט.
טווח מחירים עדכני (2025)
- מנות ראשונות – בין $10 ל-$14
- פיצות קלאסיות – $25 עד $29, תלוי בסוג הפיצה
- תוספות – כל תוספת נעה בין $4 ל-$6
- קינוחים – $10 עד $12
- יין ובירה – כוסות יין החל מ-$12, ובקבוקים שיכולים להגיע עד $150 ליינות יוקרתיים
האם זה שווה את המחיר?
חד משמעית, כן. למרות שיש בניו יורק אינספור מקומות שמציעים פיצה ב-$5, כאן אתם משלמים על חוויה קולינרית ברמה עולמית.
הבצק שעבר התפחה של 48 שעות, חומרי הגלם שמיובאים מאיטליה, והעובדה שכל פיצה מוכנה אישית על ידי אנתוני מנג'רי – כל אלה הופכים את הארוחה כאן להשקעה משתלמת.
טיפ בלעדי למי שמחפש לחסוך:
אם אתם רוצים לחוות את המקום בלי להוציא הרבה, הזמינו מרינרה (שעולה בסביבות $25) – הפיצה הזולה ביותר בתפריט – ותבינו שגם בלי גבינה, זו אחת הפיצות הטובות שתטעמו בחייכם.
רוצים פינוק נוסף במחיר נגיש? לכו על הקינוח סורבטו פירות טרי שמגיע בסביבות $10 – מרענן, טעים ומושלם לסיום הארוחה.
למרות המחיר, המסעדה תמיד מלאה – וזה אומר הכל. בניו יורק, עיר שבה אפשר למצוא הכל, אנשים מוכנים לחכות שעות ולשלם מחיר פרמיום כדי לזכות בביס מהפיצה של מנג'רי.
מה אומרים המבקרים והקהל?
כשמסעדה מצליחה לגרום למבקרי קולינריה קשוחים ולאנשי אוכל מנוסים להתרגש – זו הוכחה שמשהו באמת מיוחד קורה כאן. אונה פיצה נפוליטנה (Una Pizza Napoletana) לא רק זכתה בפרסים, אלא גם הפכה לשם נרדף לפיצה המושלמת בעיני רבים.
הביקורות שהפכו את הפיצרייה לאגדה
- מגזין 50 Top Pizza הכתיר אותה לפיצה הטובה בעולם ב-2022, והדגיש את "הבצק המושלם שמאזן פריכות ורכות בצורה שאין שנייה לה".
- ניו יורק טיימס כתב: "זו לא רק פיצה – זו חוויה קולינרית שמעטים המקומות שמסוגלים להציע".
- המבקר המוערך אדם פלאט ממגזין New York ציין: "הפיצה של מנג'רי היא דוגמה קלאסית ל'פחות זה יותר' – אבל עם המון עומק וטעם".
סיפורים אישיים של סועדים
אם תשאלו את הלקוחות הקבועים – תגלו סיפורים מרתקים:
- אלעד, ישראלי שמתגורר בניו יורק, סיפר לנו: "פעם ראשונה שהגעתי לפה חשבתי לעצמי, איך פיצה בלי הרבה תוספות יכולה להיות כל כך מדהימה? היום, אני מגיע לפה לפחות פעם בחודש, גם אם זה אומר לחכות שעה בתור. טיפ שלי – תמיד תבקשו לשבת מול המטבח, לראות את מנג'רי בעבודה זה כמו לצפות באמן יוצר".
- רייצ'ל ממנהטן: "ניסיתי את כל הפיצריות הגדולות בעיר, אבל הפעם הראשונה שטעמתי כאן את המרגריטה הייתה הרגע שבו הבנתי מה זאת פיצה אמיתית. גם חבר שלי, שבכלל לא אוהב פיצה, לא מפסיק לדבר על המקום הזה".
- יוסי, תייר מישראל: "תמיד חשבתי שהפיצות הכי טובות נמצאות באיטליה, אבל אחרי ביקור באונה פיצה נפוליטנה – אני יודע שטעיתי. מהביס הראשון הרגשתי כאילו אני בנאפולי, אבל עם אווירה של ניו יורק. אם יש מקום שאני חוזר אליו בכל פעם שאני בעיר – זה כאן".
למה אנשים מתאהבים במקום הזה?
זה לא רק האוכל, אלא התחושה שאתם חלק ממשהו אותנטי. בלי קיצורי דרך, בלי טריקים שיווקיים – רק אדם אחד שמקדיש את חייו לפיצה. מנג'רי יצר לעצמו קהל מעריצים נאמן, והתגובות האוהדות ברשתות החברתיות רק ממשיכות לגדול.
כמו שאחד המבקרים כתב: "הפיצה של אונה פיצה נפוליטנה היא כזו שאחרי שטעמת – כל פיצה אחרת תרגיש כמו חיקוי".
מתחשק לכם להעמיק את החוויה האיטלקית? הצטרפו לסיור בשכונת ליטל איטלי
כל מה שצריך לדעת – מיקום, דרכי הגעה, שעות פתיחה והזמנת מקום
מיקום
אונה פיצה נפוליטנה (Una Pizza Napoletana) ממוקמת בלב שכונת לואר איסט סייד (Lower East Side) התוססת במנהטן:
📍 175 Orchard St, New York, NY 10002.
השכונה המיוחדת הזו, שמלאה בגלריות אמנות, חנויות בוטיק ומסעדות קטנות עם אופי, מספקת את הרקע המושלם לאחת מחוויות האוכל הכי מיוחדות בעיר.
דרכי הגעה
רכבת תחתית (סאבוויי):
קווים F, M, J או Z לתחנת Delancey St/Essex St – כ-5 דקות הליכה מהמסעדה.
קווים B או D לתחנת Grand St – כ-7 דקות הליכה.
אוטובוסים:
קווים M14A או M15 עוצרים קרוב מאוד ל-Orchard Street.
רכב פרטי/מונית:
אם אתם מגיעים ברכב, קחו בחשבון שחניה בלואר איסט סייד יכולה להיות אתגר.
שעות פתיחה (מעודכן לפברואר 2025)
המקום פתוח רק 3 ימים בשבוע- בימים חמישי, שישי ושבת, מהשעה 17:00. ההזמנה האחרונה למסעדה בשעה 21:15.
שימו לב: יש לא מעט אתרים שבהם שעות הפתיחה לא מעודכנות. מנג'רי ידוע בכך שלפעמים הוא סוגר את המקום להפתעות קולינריות או חופשות קצרות.
המלצה חשובה: תמיד בדקו את חשבון האינסטגרם של המסעדה לפני ההגעה, שם הם מעדכנים בשינויים של הרגע האחרון.
הזמנת מקום
כיום ניתן להזמין מקום באונה פיצה נפוליטנה דרך אתר Resy. הזמנות נפתחות שבועיים מראש.
חובה להזמין מקום!
טיפים בלעדיים לביקור מוצלח
- הזמינו מראש דרך Resy כדי להבטיח מקום, במיוחד בסופי שבוע.
- שעות פחות עמוסות: בשעה 17:00 או קרוב לשעת הסגירה.
- המקום הטוב ביותר לשבת: ליד הדלפק שמול המטבח כדי לראות את מנג'רי בפעולה.
- תשאלו על הפיצה המיוחדת השבועית – לפעמים היא לא מופיעה בתפריט!
