אם היינו יכולים לחזור אחורה בזמן ולשוטט ברחובות קווינס של תחילת המאה ה-20, היינו רואים שכונות קטנות עם כמה בתי כנסת צנועים, חנויות מכולת כשרות שמוכרות הרינג בלחם שחור, וקבוצות של מהגרים יהודים שמנסים להיאחז בעולם החדש. יהדות קווינס לא התחילה כמו ברוקלין – היא לא הייתה מוקד היהדות הראשי של ניו יורק, לא הייתה בה שכונה חרדית סגורה כמו וויליאמסבורג, ולא הייתה בה המסורת המפוארת של מנהטן. אבל מה שכן היה בה – זו הזדמנות.

בשנות ה-30 וה-40, ברוקלין הייתה מרכז החיים היהודיים של ניו יורק. השכונות היו צפופות, העוני היה דבר נפוץ, ורבים חלמו על חיים טובים יותר בפרברים. כאשר הגשרים והתשתיות התחילו להתחבר בין הרובעים של העיר, גם היהודים החלו לחפש אלטרנטיבה שקטה ונוחה יותר. קווינס, עם הרחובות הרחבים שלה, הבתים הגדולים יותר והגישה הנוחה למנהטן, הפכה לאופציה המושלמת למשפחות יהודיות שרצו להתרחק מהצפיפות של ברוקלין – אבל לא יותר מדי רחוק.

ככל שהשנים עברו, יותר ויותר משפחות יהודיות עברו לקווינס. בתי ספר יהודיים החלו להיפתח כאן, בתי כנסת צצו בשכונות החדשות, ורשת של עסקים כשרים צמחה כדי לשרת את הקהילה ההולכת וגדלה. באותה תקופה, קווינס עדיין נתפסה כאזור יותר "מודרני" ופתוח – בניגוד לברוקלין, שם הייתה הפרדה ברורה בין הקהילות החרדיות לשאר החברה, קווינס הייתה המקום שבו אפשר היה לראות יהודים חרדים, מסורתיים וחילונים חיים זה לצד זה.

המהפכה הבוכרית – כשהעלייה מברית המועצות שינתה את קווינס

הסיפור של יהדות קווינס לא יהיה שלם בלי פרק משמעותי על העלייה המסיבית של יהודים מברית המועצות, ובעיקר היהדות הבוכרית. בשנות ה-80 וה-90, לאחר התפרקות ברית המועצות, הגיעו עשרות אלפי יהודים בוכרים לקווינס והפכו אותה לביתם החדש. שכונות כמו קיו גארדנס (Kew Gardens) וריגו פארק (Rego Park) התמלאו בקהילות יהודיות ששמרו על המסורת שלהם ממרכז אסיה, כולל בתי כנסת מפוארים, מסעדות בוכריות עם שיפודים עסיסיים, וכמובן – תרבות מסורתית שבה המשפחה היא הכול.

מה שהיה מיוחד בהגירה הזו הוא שהיא הפכה את קווינס לרובע עם הקהילה הבוכרית הגדולה ביותר מחוץ לאוזבקיסטן. עד היום, אפשר לשמוע ברחובות קווינס אנשים מדברים בוכרית, רוסית, עברית ואנגלית – לעיתים באותה השיחה.

הקהילה הישראלית והמהפכה הכלכלית

בשנות ה-2000 החלה הגירה משמעותית של ישראלים לקווינס. משפחות ישראליות, אנשי עסקים ומהגרים חדשים מצאו בקווינס מקום עם חיי קהילה יהודיים חזקים אך גם אפשרויות תעסוקה רבות. לצד הקהילה הבוכרית, היהודים ממוצא אשכנזי והיהודים הספרדים, הישראלים הביאו איתם תרבות שונה – יותר סטארט-אפיסטית, יותר מודרנית, ועם הרבה חומוס, פלאפל ושווארמה. מסעדות ישראליות נפתחו בקווינס, וסניפים של עסקים ישראליים החלו להופיע במרכזי המסחר.

קווינס היום – יהדות חיה, תוססת ומשתנה

כיום, הקהילה היהודית בקווינס היא שילוב מרתק של ישן וחדש. מצד אחד, יש בה קהילות אורתודוקסיות שממשיכות לחיות לפי המסורת, עם בתי כנסת שנראים כמו יצאו מהמאה ה-19. מצד שני, יש בקווינס יהודים שעובדים בהייטק, יזמים צעירים ומשפחות שמחפשות לשמור על יהדותן תוך השתלבות בעולם המודרני.

מה שמייחד את הקהילה היהודית של קווינס זה שהיא לא קופאת על שמריה – היא כל הזמן משתנה, מתפתחת ומסתגלת לגלי ההגירה החדשים ולצרכים של הדור הבא.

אז מה הופך את יהדות קווינס לכל כך מיוחדת?

קווינס היא לא ברוקלין, היא גם לא מנהטן – היא משהו אחר לגמרי. זו קהילה שנבנתה על רב-תרבותיות, על שילוב של מסורת עם מודרניות, ועל היכולת של היהודים להתאים את עצמם למציאות משתנה מבלי לאבד את הזהות שלהם.

אם תלכו ברחובות של פורסט הילס (Forest Hills) או קיו גארדנס, תוכלו לראות באותו רחוב בית כנסת אשכנזי ישן לצד מקווה חדשני, מסעדה בוכרית שמגישה בשר כבש לצד מאפייה ישראלית שמוכרת מלאווח, ורבי חסידי שעובר ליד קבוצת צעירים יהודים עם מחשבים ניידים בדרכם לבית קפה.

זוהי קווינס היהודית – מקום שבו המסורת לא מתה, אלא פשוט מתחדשת, מתעצבת ונשארת חיה ובועטת.