בלב השדרה החמישית הסואנת של ניו יורק עומד מבנה שנראה כאילו ברח מתוך ציור עתידני – עגול, מסתובב, ובעיקר כזה ששובר כל מוסכמה אדריכלית. מוזיאון גוגנהיים בניו יורק הוא המקום שבו אמנות לא רק תלויה על הקירות, אלא ממש זורמת סביבכם, מסתחררת בספירלה אינסופית ופותחת את הראש למשהו אחר לגמרי.
כבר מבחוץ ברור שזה לא מוזיאון שגרתי. אין מדרגות שיש מפוארות או עמודים קלאסיים – יש מבנה שנראה כמו שבלול ענק שמזמין אתכם לצלול לתוך חוויה שונה לגמרי מכל מה שהכרתם. נכנסים פנימה, והכל משתנה. הרמפה מתעקלת סביבכם, האור נשפך מלמעלה, והאווירה גורמת לכם לשכוח שאתם בכלל במוזיאון. במקום לעבור מגלריה לגלריה, אתם מטיילים במסלול מתמשך שמרגיש כמו סיפור מתפתח – כל סיבוב מגלה עוד יצירה, חושף עוד זווית לסיפור, מעורר עוד מחשבה חדשה.
מוזיאון גוגנהיים הוא לא רק אוסף של יצירות אמנות מודרניות – הוא הרפתקה. המבנה המהפכני של פרנק לויד רייט והיצירות הפורצות דרך שבתוכו יוצרים חוויה ששוברת את כל מה שחשבתם על מוזיאונים. זהו מקום שבו כל צעד מוביל אתכם עמוק יותר אל תוך עולמות של דמיון וחדשנות, עד שבסוף הביקור אתם מבינים שלא רק ראיתם אמנות – הייתם חלק ממנה.
אז איך הפך מוזיאון גוגנהיים למוסד שמושך אליו מיליוני מבקרים מדי שנה? מה הופך את הביקור בו להרפתקה שאי אפשר לשכוח? המשיכו איתנו למסע ספירלי שלא תרצו להפסיק…
מוזיאון גוגנהיים בכמה מילים
מוזיאון גוגנהיים, או בשמו המלא- מוזיאון סולומון ר. גוגנהיים, נחשב לאחד ממוסדות האמנות המפורסמים והמשפיעים בעולם, המוקדש להצגת אמנות מודרנית ועכשווית. המוזיאון נפתח לציבור בשנת 1959 ונחשב לא רק למרכז תרבותי חשוב, אלא גם ליצירת מופת אדריכלית בפני עצמה. המבנה האייקוני, שעוצב על ידי האדריכל פרנק לויד רייט, שובר את כל המוסכמות האדריכליות המוכרות – במקום חדרים מרובעים ותקרות גבוהות, המבקרים נעים במסלול ספירלי מתמשך סביב חלל מרכזי פתוח שמואר באור טבעי מהכיפה שמעל.
המוזיאון מציג אוסף מרשים של אמנות מהמאות ה-20 וה-21, כולל עבודות של אמנים מהפכניים כמו פבלו פיקאסו, וסילי קנדינסקי, פול קליי, מארק שאגאל וג'קסון פולוק. בנוסף לאוסף הקבוע, המוזיאון ידוע בתערוכות מתחלפות חדשניות שמביאות את המגמות העדכניות ביותר בעולם האמנות.
מעבר ליצירות האמנות, מוזיאון גוגנהיים הוא חוויה בפני עצמה – מקום שמזמין את המבקרים לא רק להתבונן ביצירות, אלא גם לחוות את הדרך שבה האמנות משתלבת עם המבנה הייחודי. זהו מוזיאון שלא רק מציג אמנות, אלא גם משנה את הדרך שבה אנחנו חושבים על המושג "מוזיאון".
סיפורו ההיסטורי של מוזיאון גוגנהיים: ספירלה של חלום שהפך למציאות
באמצע המאה ה-20, בעידן שבו עולם האמנות החל להתנער מהמוסכמות המסורתיות ולחפש דרכים חדשות לביטוי יצירתי, איש אחד חלם להקים מקום שישבור את כל החוקים. סולומון ר. גוגנהיים, איל הון יהודי-אמריקאי, הפך את האהבה שלו לאמנות מודרנית לפרויקט חייו – מוזיאון שבו יצירות פורצות דרך לא ייתלו רק על קירות רגילים, אלא יקבלו במה שתשקף את הרוח המהפכנית שלהן.
אך הדרך להקמת המוזיאון הייתה רחוקה מלהיות חלקה. זהו סיפור על חזון, על התנגדויות חריפות, על אדריכל שנחשב לגאון משוגע ועל מבנה ששינה את פני האדריכלות והאמנות לנצח.
פרק ראשון: סולומון ר. גוגנהיים והאוסף שנולד מאהבה
סולומון ר. גוגנהיים היה בן למשפחה עשירה שהתעשרה בתעשיית הכרייה. במשך שנים רבות הוא ניהל את עסקי המשפחה, אך בעשור השישי לחייו, כשהיה כבר גמלאי אמיד, גילה תשוקה חדשה – אמנות מודרנית.
גוגנהיים, שהתרגל לראות במוזיאונים יצירות קלאסיות וריאליסטיות, נחשף לעבודות של אמנים חדשניים כמו ואסילי קנדינסקי, פול קליי ופיט מונדריאן. הוא התאהב באמנות הזו, שלדבריו "דיברה ישירות לנשמה", והחל לאסוף יצירות שנחשבו אז לשנויות במחלוקת.
יחד עם האמנית והאוצרת היליה פון רביי, שהייתה המנטורית שלו בעולם האמנות, החל גוגנהיים לאצור אוסף מרשים של יצירות מודרניות ולחלום על מקום שבו יוכל להציג אותן לציבור הרחב. כך נולד הרעיון להקים מוזיאון לאמנות מודרנית – מקום שבו אמנות לא תהיה רק לתצוגה, אלא גם כלי לשינוי חברתי ותרבותי.
פרק שני: הפגישה הגורלית עם פרנק לויד רייט
בשנת 1943, כשהחליט גוגנהיים להקים את המוזיאון, הוא פנה לאחד האדריכלים המפורסמים והנועזים ביותר באותה תקופה – פרנק לויד רייט. רייט, שכבר אז היה ידוע כאחד המוחות המהפכניים בתחום האדריכלות, קיבל את ההזמנה בשמחה. אבל הוא לא התכוון לעצב עוד מוזיאון סטנדרטי.
"הבניינים הישרים הללו של ניו יורק הם כמו קברים," אמר רייט. "אנחנו צריכים משהו שירגיש חי, משהו שיעורר השראה."
כך נולד הרעיון ליצור מוזיאון שיראה כמו ספירלה מתמשכת, מבנה שמתפתל מעלה ויוצר חוויית ביקור שונה לגמרי – ללא חדרים מנותקים, אלא מסלול זורם שבו האמנות והמבנה מתמזגים יחד.
אבל לא כולם התלהבו מהרעיון. המבקרים טענו שהמבנה יאפיל על האמנות שבתוכו וש"לא ניתן לתלות יצירות על קירות עגולים". גם בעיריית ניו יורק התקשו לעכל את העיצוב החדשני.
אך גוגנהיים ורייט לא נכנעו. הם האמינו שהמוזיאון הזה ישנה את הדרך שבה אנשים חווים אמנות, ועמדו איתן מול הביקורות.
פרק שלישי: עיכובים, התנגדויות ורגע הפתיחה
במהלך שנות הבנייה, פרויקט המוזיאון נתקל באינספור עיכובים והתנגדויות. גוגנהיים עצמו נפטר בשנת 1949 ולא זכה לראות את חזונו מתגשם. רייט, שהמשיך להוביל את הפרויקט גם לאחר מות גוגנהיים, ספג ביקורות נוקבות על המבנה. אחד המבקרים תיאר את המוזיאון כ"חללית שנחתה בשדרה החמישית".
לבסוף, לאחר 16 שנים של תכנון ובנייה, נפתח מוזיאון גוגנהיים ב-21 באוקטובר 1959 – שישה חודשים בלבד לאחר מותו של רייט. הפתיחה התקבלה ברגשות מעורבים. היו כאלה שהשתאו מהמבנה המהפכני, ואחרים טענו שהמוזיאון נראה כמו "מכונת כביסה הפוכה".
אבל ככל שהזמן חלף, הביקורות הפכו לשבחים, והמוזיאון הפך לסמל עולמי של חדשנות אדריכלית ותרבותית.
פרק רביעי: מסע מתמשך של חדשנות ויצירתיות
מאז פתיחתו, מוזיאון גוגנהיים ממשיך להיות חלוץ בתחום האמנות. הוא מארח תערוכות מתחלפות של האמנים החשובים ביותר בעולם, מציג אוספים של אמנות מודרנית ועכשווית, ומשלב בין אמנות, אדריכלות וטכנולוגיה.
בשנת 2019 הוכרז המוזיאון כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, בזכות היותו אחד המבנים החשובים ביותר שעיצב פרנק לויד רייט ואחד המוזיאונים המשפיעים ביותר בעולם.
אפילוג: ספירלה שממשיכה להסתובב
מוזיאון סולומון ר. גוגנהיים הוא הרבה יותר ממוזיאון לאמנות – הוא רעיון שנולד מתוך אהבה לחדשנות, תעוזה ושבירת מוסכמות.
זהו מקום שבו המבנה עצמו הוא יצירת אמנות, שבו כל צעד במסלול הספירלי מייצג מחשבה חדשה, רעיון פורץ דרך או יצירה שמשנה את הדרך שבה אנו רואים את העולם.
כיום, עשרות שנים לאחר פתיחתו, מוזיאון גוגנהיים ממשיך להוות מקור השראה לאמנים, אדריכלים ומיליוני מבקרים מכל רחבי העולם. זהו סיפור על חלום שהפך למציאות – ספירלה של יצירתיות שלא מפסיקה להסתובב.
10 עובדות מרתקות על מוזיאון גוגנהיים
- המבנה מתנגד לחוקי האדריכלות הרגילים
אחד הדברים המפתיעים ביותר במוזיאון גוגנהיים הוא שהמבנה כמעט ולא כולל קירות ישרים. רמפת הספירלה המתמשכת נבנתה בצורה שמאתגרת את חוקי הכבידה ואת תפיסות האדריכלות המסורתיות. למעשה, האדריכלים שעבדו על הפרויקט אמרו שזו הייתה אחת המשימות הקשות ביותר מבחינה הנדסית, עד כדי כך שהיו צריכים להמציא טכניקות בנייה חדשות כדי להשלים את המבנה.
- מוזיאון גוגנהיים מופיע בסצנות אקשן בסרטי קולנוע מפורסמים
המוזיאון שימש תפאורה לכמה סצנות אקשן בלתי נשכחות בסרטים הוליוודיים. אחת הסצנות המפורסמות ביותר התרחשה בסרט "The International" מ-2009, שבו נערך קרב יריות דרמטי לאורך הרמפה הספירלית של המוזיאון. צוות ההפקה בנה העתק מדויק של החלל הפנימי כדי לצלם את הסצנה מבלי לגרום נזק למוזיאון האמיתי.
- מישהו ניסה למכור את המוזיאון ב-4 דולר…
בשנת 2014 התפרסם סיפור ביזארי על אדם שניסה לרשום בעלות על המוזיאון ולהעמיד אותו למכירה בפלטפורמה מקוונת במחיר של 4 דולר בלבד. כמובן שהרשויות עצרו את התהליך, אבל הסיפור הפך לבדיחה בעיר ניו יורק.
- אתם לא באמת חייבים לעלות ברגל את הרמפה
המוזיאון בנוי בצורה ספירלית, והמסלול המומלץ הוא לעלות במעלית לקומה העליונה ואז לרדת ברגל במורד הרמפה תוך כדי צפייה ביצירות. עם זאת, רבים לא יודעים שישנה מעלית צדדית שיכולה לקחת אתכם גם בין הקומות, למקרה שאתם רוצים "לרמות" קצת.
- יצירות מוצגות גם על התקרה
בניגוד למוזיאונים אחרים שבהם יצירות תלויות רק על הקירות, במוזיאון גוגנהיים תמצאו יצירות אמנות שמוצגות גם מהתקרה! המבנה הספירלי מאפשר שימוש יצירתי במרחב, ויצירות מסוימות תלויות באוויר ונראות מכל זווית אפשרית.
- אפשר להתחתן כאן במוזיאון
לא רבים יודעים שאפשר לשכור את המוזיאון לאירועים פרטיים, כולל חתונות. אם תמיד חלמתם להתחתן בתוך יצירת אמנות אדריכלית ייחודית, גוגנהיים הוא אחת האפשרויות היותר יוצאות דופן לכך. רק קחו בחשבון שמדובר באירוע לא זול בכלל.
- יש כאן אוסף נדיר של אמנות אפריקאית ואסיאתית
בנוסף לאמנות מודרנית ועכשווית, המוזיאון מחזיק באוסף נדיר ומיוחד של אמנות אפריקאית, אסיאתית ופרה-קולומביאנית, כולל מסכות, פסלים ופריטים טקסיים עתיקים. האוסף הזה פחות ידוע לקהל הרחב, אבל הוא חלק משמעותי מהתצוגה ההיסטורית של המוזיאון.
- לוקח יותר מ-1,000 שעות לנקות את חזית המוזיאון
המבנה העגול של המוזיאון, שמורכב מבטון לבן, דורש תחזוקה קפדנית במיוחד. תהליך ניקוי החזית נמשך למעלה מ-1,000 שעות עבודה, כשצוותי ניקיון עובדים עם חומרים מיוחדים כדי לשמור על הצבע הלבן הבוהק של המבנה.
- המבנה משתנה עם שעות היום ועונות השנה
המוזיאון בנוי בצורה שמנצלת את האור הטבעי שנשפך מהכיפה העליונה. במהלך היום, בהתאם לזווית השמש ולעונות השנה, האור הפנימי במוזיאון משתנה ומשפיע על הדרך שבה המבקרים רואים את היצירות. כך שאם תגיעו בבוקר או אחר הצהריים, החוויה שלכם עשויה להיות שונה לגמרי.
- תערוכת הפתיחה של המוזיאון הייתה מחווה לאמנות המופשטת
כשמוזיאון גוגנהיים נפתח בשנת 1959, התערוכה הראשונה שהוצגה בו הייתה מחווה לאמנות מופשטת – תחום שבו המוזיאון מתמחה עד היום. תערוכת הפתיחה כללה יצירות של קנדינסקי, מונדריאן ופול קליי, שהפכו מאז לחלק בלתי נפרד מה-DNA האמנותי של המוזיאון.
כיצד בנוי המוזיאון ואיך נראה ביקור כאן?
ביקור במוזיאון גוגנהיים בניו יורק הוא לא חוויה רגילה של מעבר מחדר לחדר עם תמונות תלויות על קירות מרובעים. זהו מסע ייחודי במבנה שנראה כמו יצירת אמנות בפני עצמו – ספירלה עצומה שמובילה את המבקרים במסלול מתמשך ומעגלי שבו כל סיבוב חושף משהו חדש ומפתיע.
המוזיאון הזה משנה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו חווים אמנות. כאן, לא רק היצירות עצמן מדברות – גם החלל שבו הן מוצגות מספר סיפור. בואו נצא לסיור מודרך בתוך המבנה ונגלה איך נראה ביקור במוזיאון המיוחד הזה.
מבנה ייחודי בצורת ספירלה – מסלול ללא קפיצות בזמן
כשנכנסים למוזיאון, הדבר הראשון שמכה בכם הוא החלל המרכזי הפתוח, שמתנשא לגובה של שש קומות. רמפה ספירלית מתמשכת מתעקלת סביב החלל המרכזי ועולה מעלה עד לתקרה, שבה נמצאת כיפה גדולה מזכוכית שמכניסה אור טבעי לחלל.
הקונספט של הבניין הוא פשוט אבל גאוני: במקום לעבור מגלריה לגלריה ולהיכנס לחדרים נפרדים, המבקרים עולים במעלית ישירות לקומה העליונה ואז יורדים ברגל במורד הרמפה הספירלית.
במהלך הירידה, המבקרים נחשפים לתערוכות המוצגות על הקירות המעוקלים וליצירות התלויות באוויר – חוויה זורמת שמרגישה כמו מסע מתמשך, ללא הפסקות או הסחות דעת.
קומת הקרקע – חלל הכניסה והאטריום המרכזי
הביקור במוזיאון מתחיל בקומת הקרקע, שבה נמצא האטריום המרכזי. זהו חלל פתוח ורחב ידיים עם רצפת שיש, שבו תוכלו לראות את כל הרמפה הספירלית שמתעקלת מעלה סביבכם. המבקרים מתחילים את המסע שלהם כאן, עולים במעלית לקומה העליונה, ומשם מתחילים את הירידה.
בקומה זו תמצאו גם את חנות המוזיאון ואת בית הקפה של גוגנהיים.
הרמפה הספירלית – המסלול האמנותי המתמשך
הרמפה היא גולת הכותרת של המוזיאון. במקום לעבור בין חדרים מנותקים, המבקרים הולכים במסלול ספירלי מתמשך, שמתחיל בקומה העליונה ויורד מטה במורד הרמפה.
לאורך הרמפה מוצגות היצירות על קירות מעוקלים, ובמקום חדרי תצוגה סגורים, הכל מרגיש פתוח וזורם.
החוויה הזו גורמת למבקר להרגיש כאילו הוא נע בתוך יצירת אמנות אחת גדולה שמתפתחת לאורך המסלול.
אין קפיצות בזמן – כל יצירה מובילה ישירות ליצירה הבאה, מה שמאפשר חוויה מתמשכת ושלמה.
כיפת הזכוכית – המשחק עם אור טבעי
אחת האטרקציות המרשימות ביותר במוזיאון היא כיפת הזכוכית שבפסגת המבנה. הכיפה מכניסה אור טבעי שמשנה את האווירה במוזיאון לאורך היום. בבוקר, האור רך ומלטף, ובשעות הצהריים האור חזק ובוהק יותר – מה שמשפיע על הדרך שבה היצירות נראות.
האור הזה גם יוצר משחקי צללים על הקירות, מה שמוסיף רובד נוסף של דינמיות וחיים ליצירות המוצגות.
חללים צדדיים לתערוכות מיוחדות
לצד הרמפה המרכזית, יש גם חללים צדדיים שבהם מוצגות תערוכות זמניות ומתחלפות. החללים הללו מעוצבים בצורה מרובעת מסורתית יותר, והם מאפשרים הצגה של יצירות אמנות רגישות לאור או כאלה שדורשות תנאים מיוחדים.
חנות המוזיאון ובית הקפה
בסוף המסלול תמצאו את חנות המוזיאון, שנחשבת לאחת מהחנות הטובות ביותר בעיר לפריטי עיצוב, ספרי אמנות ומתנות ייחודיות.
ליד החנות נמצא גם בית הקפה של גוגנהיים, שבו אפשר לשבת, לנוח ולהרהר על המסע האמנותי שעברתם.
איך נראה הביקור בפועל? – מסלול מומלץ
הביקור במוזיאון גוגנהיים מתחיל באופן מעט שונה ממוזיאונים אחרים:
- עלו במעלית לקומה העליונה.
- התחילו לרדת לאט ברמפה הספירלית.
- עצרו בכל נקודה כדי להתבונן ביצירות, להתקרב, להתרחק ולבחון אותן מכל הזוויות.
- שימו לב לאור המשתנה לאורך הדרך ולמשחקי הצללים על הקירות.
- בסיום המסלול, בקרו בחנות המוזיאון ובבית הקפה.
חוויה רב-חושית ובלתי נשכחת
מוזיאון גוגנהיים הוא לא רק אוסף של יצירות אמנות – הוא חוויה רב-חושית שמשלבת אדריכלות, אמנות ואור.
בכל שלב במהלך הביקור, המבנה עצמו מזמין את המבקרים לחשוב אחרת על מרחב, על תנועה, ועל הדרך שבה אמנות מוצגת ונחווית.
לא משנה אם אתם חובבי אמנות מושבעים או סתם מחפשים אטרקציה ייחודית בניו יורק – ביקור בגוגנהיים הוא חוויה שתישאר איתכם זמן רב לאחר שתצאו מהמוזיאון.
כי כאן, האמנות היא לא רק מה שתראו על הקירות – היא הדרך שבה תנועו בתוך החלל, ותהפכו לחלק מהחוויה בעצמכם.
אז מה אסור לכם לפספס בביקור במוזיאון ?
במוזיאון גוגנהיים יש כל כך הרבה לראות ולחוות, אבל כדי להפיק את המיטב מהביקור, הנה רשימה של היצירות, התערוכות והאזורים שלא כדאי לפספס. חלקם כוללים יצירות אמנות אייקוניות, ואחרים פשוט חלק בלתי נפרד מהחוויה הייחודית של המוזיאון.
🖼️ 1. הרמפה הספירלית – הלב הפועם של המוזיאון
אנחנו יודעים שכנראה חפרנו על זה מספיק, אבל החוויה הייחודית במוזיאון מתחילה מהרגע שבו אתם נכנסים לחלל המרכזי ורואים את הרמפה הספירלית המתעקלת מעלה. המסלול המעגלי הזה הוא סימן ההיכר של המוזיאון ואחת החוויות האדריכליות המרתקות בעולם.
הרמפה לא רק מספקת חוויה מתמשכת של צפייה באמנות – היא גם מאפשרת לכם לראות את כל המוזיאון מזוויות שונות בכל צעד שתעשו. ככל שאתם יורדים, אתם חווים את המבנה בצורה שונה.
טיפ: תתחילו את הביקור בהגעה לקומה העליונה במעלית, ומשם תרדו לאט לאורך הרמפה.
🎨 2. "קומפוזיציה 8" של ואסילי קנדינסקי (Composition 8, 1923)
אחת מהיצירות החשובות ביותר באוסף של המוזיאון היא "קומפוזיציה 8" של האמן הרוסי ואסילי קנדינסקי, שנחשב לאחד מחלוצי האמנות המופשטת.
למה אסור לפספס?
היצירה הזו היא חגיגה של צבעים, צורות וקווים שמטרתם לעורר רגשות ולשבור את הקשר הישיר בין אמנות למציאות.
🖼️ 3. "שני גברים רוכבים על סוס" של מארק שאגאל (Two Men Riding a Horse, 1911)
מארק שאגאל, מהאמנים היהודים החשובים ביותר במאה ה-20, יצר עבודות שהן שילוב בין חלום למציאות.
למה אסור לפספס?
זוהי אחת היצירות המוקדמות והמרתקות של שאגאל, שמדגימה את השפה הוויזואלית הייחודית שלו ואת האופן שבו הוא שואב השראה מהפולקלור היהודי ומהחיים הכפריים.
🖌️ 4. "האישה המגהצת" של פבלו פיקאסו (Woman Ironing, 1904)
יצירה זו מתקופת "התקופה הכחולה" של פבלו פיקאסו היא אחת היצירות המדהימות והמיוחדות שמוצגות במוזיאון.
ביצירה הזו, פיקאסו מביע רגשות של עצב וקושי כלכלי דרך דמותה של אישה מגהצת, ומשתמש בצבעים כחולים כדי להעצים את התחושה.
🌿 5. כיפת הזכוכית – משחקי האור והצל
אל תפספסו את הכיפה האייקונית שבפסגת המוזיאון. הכיפה הזו מכניסה אור טבעי שמאיר את חלל המוזיאון ומשתנה לאורך היום.
האור והצללים המתקבלים כאן משתנים בהתאם לשעות היום, מה שיוצר אווירה דינמית ומשפיעה על הדרך שבה אתם חווים את היצירות.
🎥 6. תערוכות וידיאו ואמנות דיגיטלית
בנוסף לציורים ופסלים, מוזיאון גוגנהיים מציג גם תערוכות מתחלפות של אמנות וידיאו ואמנות דיגיטלית חדשנית.
למה אסור לפספס?
אלו יצירות פורצות דרך שמשלבות טכנולוגיה ואמנות ומציגות פרשנות עכשווית לנושאים חברתיים ופוליטיים.
🖼️ 7. התערוכות המתחלפות
התערוכות המתחלפות של מוזיאון גוגנהיים הן אחת האטרקציות המרכזיות במקום. התערוכות הללו מביאות אמנים עכשוויים מרחבי העולם ומציגות נושאים חדשניים.
למה אסור לפספס?
בכל ביקור התערוכות עשויות להיות שונות לחלוטין, כך שגם אם ביקרתם בעבר – תמיד תגלו משהו חדש.
טיפ: בדקו מראש באתר המוזיאון אילו תערוכות מוצגות בזמן הביקור שלכם.
🖌️ 8. חללי התצוגה הצדדיים
בנוסף לרמפה המרכזית, המוזיאון כולל גם חללי תצוגה צדדיים שבהם מוצגות יצירות רגישות לאור ותערוכות מיוחדות.
למה אסור לפספס?
אלה חללים קטנים יותר ואינטימיים יותר, שמאפשרים חוויה קרובה ואינטימית.
🎨 9. "The Thannhauser Collection" – אוסף טנהאוזר
אל תחמיצו את אוסף טנהאוזר, אחד האוספים החשובים ביותר במוזיאון, הכולל עבודות של אמנים כמו פיקאסו, מונה, ואן גוך וסזאן.
למה אסור לפספס?
האוסף הזה נותן לכם הזדמנות נדירה לראות יצירות מופת קלאסיות לצד אמנות מודרנית, ולגלות איך האמנות התפתחה לאורך השנים.
היצירות במוזיאון שאסור לפספס
שם היצירה בעברית | שם היצירה בשפת המקור | האמן | שנה | למה אסור לפספס את היצירה? |
קומפוזיציה 8 | Composition 8 | ואסילי קנדינסקי | 1923 | יצירת מופת של אמנות מופשטת, המדגימה את השימוש המהפכני של קנדינסקי בצורות גיאומטריות וצבעים עזים. |
שני גברים רוכבים על סוס | Two Men Riding a Horse | מארק שאגאל | 1911 | יצירה סמלית ודמיונית המשקפת את הסגנון החלומי המזוהה עם שאגאל. |
אישה מגהצת | Woman Ironing | פבלו פיקאסו | 1904 | עבודה מרגשת מתקופת "התקופה הכחולה" של פיקאסו, המשקפת קשיים רגשיים וכלכליים. |
הפרה הצהובה | The Yellow Cow | פרנץ מארק | 1911 | ציור אייקוני של האקספרסיוניזם, המסמל חיוניות וטבע. |
מגדל אייפל | The Eiffel Tower | רוברט דלונה | 1924 | תיאור מלא חיים של פריז והמודרניות דרך צורות מופשטות וצבעוניות. |
ללא כותרת (1949) | Untitled (1949) | ג'קסון פולוק | 1949 | אחת מיצירות ה"דריפינג" המפורסמות של פולוק, המדגימה את טכניקת ההתזה המהפכנית שלו. |
המגדל האדום | The Red Tower | ג'ורג'ו דה קיריקו | 1913 | עבודה סוריאליסטית שמשלבת בין אדריכלות קלאסית לאלמנטים חלומיים. |
נוף עם שני עצי צפצפה | Landscape with Two Poplars | קלוד מונה | 1887 | נוף פסטורלי ושקט מאחד מאבות האימפרסיוניזם. |
הרוכב הכחול | The Blue Rider | ואסילי קנדינסקי | 1903 | יצירה מלאת חיים המגדירה את זרם האקספרסיוניזם המופשט. |
ברודוויי בוגי-ווגי | Broadway Boogie Woogie | פיט מונדריאן | 1942 | יצירה קצבית ומשעשעת המתארת את רשת הרחובות והאנרגיה של ניו יורק. |
על המבנה האדריכלי של המוזיאון -יצירה ארכיטקטונית פורצת דרך
כשחושבים על מוזיאון, הדימוי הראשון שעולה לראש הוא לרוב מבנה סימטרי עם חללים מרובעים וגלריות סטנדרטיות. אך מוזיאון גוגנהיים בניו יורק שובר את כל התבניות. המבנה האדריכלי שלו הוא יצירת אמנות בפני עצמה – ספירלה מתמשכת שמובילה את המבקרים במסלול ייחודי ויוצרת חוויה שונה לחלוטין מכל מוזיאון אחר בעולם. הבניין, שתוכנן על ידי האדריכל האגדי פרנק לויד רייט, הפך עם השנים לסמל של חדשנות ארכיטקטונית ושל חיבור מושלם בין אמנות למבנה שמכיל אותה.
כיצד נולד הרעיון למבנה הספירלה?
בשנת 1943, כשהמיליונר והפילנתרופ סולומון ר. גוגנהיים החליט להקים מוזיאון ייחודי לאמנות מודרנית, הוא פנה לאדריכל פרנק לויד רייט בבקשה ליצור משהו "שלא נראה כמותו בעבר". רייט, שהיה ידוע בגישתו החדשנית ובשבירת המוסכמות, החל לעבוד על עיצוב המבנה והחליט לנטוש את הרעיון של גלריות מרובעות וליצור משהו שונה לחלוטין – מבנה שנראה כמו ספירלה מתפתלת.
ההשראה למבנה הגיעה מהטבע. רייט שאב רעיונות מצדפות ים, גלקסיות ומערבולות מים – אלמנטים טבעיים שמתפתלים סביב עצמם ויוצרים תחושת תנועה מתמדת. הוא רצה שהמבקרים ירגישו שהם חלק ממסע מתמשך – מסלול שאין בו קפיצות בין חדרים נפרדים, אלא זרימה הרמונית שמחברת בין היצירות ובין החוויה המרחבית.
מבנה שמשנה את חוויית הביקור במוזיאון
אחד האלמנטים המהפכניים במבנה הוא הרמפה הספירלית המתמשכת.
במקום שהמבקרים ייכנסו לחדרים מנותקים, הם עולים במעלית ישירות לקומה העליונה, ומשם יורדים ברגל במסלול מתמשך ומעגלי. תוך כדי הירידה, הם נחשפים ליצירות האמנות על הקירות המעוקלים ולחלל המרכזי הפתוח שמלווה אותם לאורך כל הדרך.
החוויה הזו יוצרת תחושת זרימה טבעית שמחקה את התנועה בחיים – אין צורך "להתחיל מחדש" בכל חדר, אלא הכל מתקדם בצורה רציפה ואורגנית.
פריצת דרך אדריכלית – ומחלוקות לאורך הדרך
כשהמבנה נחשף לציבור בשנת 1959, הוא התקבל בביקורות מעורבות. אמנים מסוימים התנגדו למבנה וטענו שהוא "גונב את ההצגה" מהיצירות שבתוכו. היו מי שאמרו שקירות מעוקלים אינם מתאימים לתליית יצירות אמנות, ושהמבנה יאפיל על התערוכות.
אבל פרנק לויד רייט לא נרתע מהביקורות. הוא האמין שהמבנה הוא חלק מהחוויה האמנותית, ושלא ניתן להפריד בין הארכיטקטורה לאמנות. עם השנים, הביקורות הפכו לשבחים, והמוזיאון נחשב כיום לאחת מיצירות האדריכלות החשובות ביותר במאה ה-20.
המוזיאון כמסלול של תנועה והתבוננות
רייט רצה שהמבקרים ירגישו שהם נעים בתוך יצירת אמנות. לכן, המוזיאון תוכנן כך שהמסלול בו יגרום למבקרים לשנות את נקודת המבט שלהם באופן מתמיד.
הקירות המעוקלים, הזוויות המשתנות והאור הנכנס מלמעלה יוצרים תחושת זרימה וחדשנות, שהופכים את הביקור לחוויה חושית שלמה.
פרטים אדריכליים מעניינים שלא ידעתם על המבנה
המוזיאון נבנה מבטון ולא מאבן טבעית כפי שתוכנן במקור.
החזית הלבנה דורשת תחזוקה קפדנית וניקיון שנמשך למעלה מ-1,000 שעות עבודה בשנה.
הכיפה העליונה תוכננה במקור להיות פתוחה לשמיים, אך שונתה לכיפת זכוכית מסיבות בטיחותיות.
רמפת הספירלה נבנתה כך שתוכל לתמוך במשקל של רכבים – מתוך מחשבה שאולי בעתיד יוכלו לבקר במוזיאון עם מכונית!
מה הופך את המבנה לאייקוני כל כך?
עיצוב פורץ דרך: המבנה נראה כמו יצירה בפני עצמה, והוא אחד המבנים האדריכליים המזוהים ביותר עם ניו יורק.
חוויית ביקור שונה: המבנה שינה את הדרך שבה אנחנו חווים אמנות – לא עוד תערוכות סטטיות בחדרים סגורים, אלא מסע מתמשך שבו המבקרים נעים בתוך היצירה.
השפעה עולמית: מוזיאון גוגנהיים השפיע על עיצובם של מוזיאונים אחרים ברחבי העולם, והפך לאב טיפוס של מוזיאונים חדשניים.
סיכום – האמנות והמבנה הם אחד
מוזיאון גוגנהיים הוא הרבה יותר מאשר מקום שבו מוצגות יצירות אמנות. זהו חלל שחי ונושם, מבנה שמעודד אותנו לראות את העולם מזוויות שונות ולשנות את נקודת המבט שלנו.
כפי שאמר פרנק לויד רייט:
"כל יצירת אמנות זקוקה לבית מתאים. מוזיאון גוגנהיים הוא הבית של המחשבות החדשות והמהפכניות ביותר."
מידע חשוב לתכנון ביקור במוזיאון
📍 מיקום ודרכי הגעה למוזיאון גוגנהיים
כתובת: 1071 th Ave, New York, NY 101285
המוזיאון ממוקם בלב מנהטן, לאורך השדרה החמישית המפורסמת, ממש מול סנטרל פארק. המיקום המרכזי הופך אותו לאטרקציה שקל מאוד להגיע אליה.
איך מגיעים?
רכבת תחתית (Subway):
קו 4, 5 או 6 – רדו בתחנת 86th Street וצעדו כ-10 דקות לכיוון המוזיאון.
קווים Q או R – רדו בתחנת 86th Street וצעו מערבה על רחוב 86.
אוטובוסים:
קווי האוטובוס M1, M2, M3, M4 עוצרים ממש בסמוך למוזיאון..
🕰️ שעות הפתיחה של המוזיאון
כל ימות השבוע בין 10:30 ל-17:30.
🎟️ כרטיסים ומחירים
מבוגרים: 30 דולר
מבוגרים מעל גיל 65: 19 דולר
סטודנטים עם תעודה: 19 דולר
ילדים מתחת לגיל 12: כניסה חינם
💳 רכישת כרטיסים מראש:
מומלץ מאוד לרכוש את הכרטיסים מראש כדי להימנע מהמתנה בתורים.
📱 אפליקציית המוזיאון – סיורים קוליים ומידע על היצירות
המוזיאון מציע אפליקציה חינמית שמספקת סיורים קוליים, מידע על היצירות המוצגות וטיפים להתמצאות במבנה הייחודי.
💡 טיפ: הורידו את האפליקציה לפני הביקור כדי לחסוך זמן ולשפר את חוויית הביקור.
🧳 שירותי שמירת חפצים
בכניסה למוזיאון תמצאו שירותי שמירת חפצים חינמיים, שבהם תוכלו להפקיד תיקים גדולים, מעילים ומטריות.
מה אסור להכניס למוזיאון?
מזון ומשקאות
תיקים גדולים
חצובות ומקלות סלפי
עטים וטושים (כדי למנוע פגיעה ביצירות)
📷 מדיניות צילום
מותר לצלם במוזיאון, אך אסור להשתמש בפלאש.
אסור לצלם בתערוכות זמניות מסוימות, לכן שימו לב לשילוט.
💡 טיפ: אל תפספסו את הזדמנות הצילום האייקונית מהקומה העליונה של הרמפה הספירלית, שממנה ניתן לצלם את כל המבנה הפנימי.
🍴 אוכל ושתייה במוזיאון
במוזיאון יש שני בית קפה קליל המציע משקאות, כריכים וקינוחים ומסעדה יוקרתית עם עיצוב מודרני ותפריט מושקע.
אם אתם מחפשים מקום לאכול מחוץ למוזיאון, יש הרבה מסעדות ובתי קפה בסביבה, במיוחד ברחוב 86 ובסמוך לסנטרל פארק.
🗺️ מה עוד יש באזור? – אטרקציות קרובות למוזיאון
אחרי הביקור במוזיאון גוגנהיים, תוכלו לשלב את הביקור עם אטרקציות סמוכות:
סנטרל פארק (Central Park): המוזיאון ממוקם ממש מול הפארק, מה שהופך אותו למקום מצוין לטיול רגלי לאחר הביקור.
מוזיאון המטרופוליטן לאמנות (The Met): נמצא במרחק הליכה של כ-10 דקות מהמוזיאון.
מוזיאון העיר ניו יורק (Museum of the City of New York): מוזיאון היסטורי שמספר את סיפורה של העיר ניו יורק.
🎨 כמה זמן להקדיש לביקור במוזיאון?
רוב המבקרים מבלים במוזיאון בין שעתיים לשלוש שעות.
💡 טיפ: אם אתם מתכננים לראות גם את התערוכות המתחלפות, מומלץ להקדיש לפחות 3-4 שעות לביקור.
📝 טיפים חשובים לביקור מושלם במוזיאון גוגנהיים
תתחילו מוקדם:
המוזיאון נפתח ב-10:00, וכדאי להגיע מוקדם כדי להימנע מהעומס.
רכשו כרטיסים מראש:
זה יחסוך לכם זמן יקר בתורים.
בדקו מראש אילו תערוכות מוצגות:
התערוכות המתחלפות משתנות לעיתים קרובות ויכולות להשפיע על חוויית הביקור.
צלמו את הרמפה מלמעלה:
נקודת הצילום הזו היא אחת המפורסמות במנהטן.
לסיכום: גוגנהיים – לא סתם מוזיאון, אלא ספירלה של חוויות
אז אם חשבתם שמוזיאונים הם עניין מרובע – תחשבו שוב! מוזיאון סולומון ר. גוגנהיים בניו יורק מוכיח שאמנות ואדריכלות יכולות להסתובב לכם בראש (תרתי משמע). עם רמפה ספירלית, כיפת זכוכית שמכניסה אור בדיוק בזווית הנכונה, ויצירות אמנות של גאונים שכנראה ראו את העולם קצת אחרת – זה מקום שאי אפשר לעבור בו מבלי לקבל השראה… ואולי גם קצת סחרחורת.
בין "הפרה הצהובה" של פרנץ מארק, "קומפוזיציה 8" של קנדינסקי, ונקודות צילום מושלמות, תמצאו את עצמכם מהרהרים בשאלות הרות גורל כמו: האם פיקאסו באמת ידע מה הוא מצייר? ואיך לעזאזל תולים תמונה על קיר מעוגל?
אז בפעם הבאה שאתם בניו יורק, אל תסתפקו בפיצה ובטיול בסנטרל פארק – תנו קפיצה לגוגנהיים ותראו איך אמנות, אדריכלות ואפילו התודעה שלכם יכולים לצאת מהמסגרת.
