רוב המטיילים בניו יורק רודפים אחרי השלטים המוארים של הטיימס סקוור, מרימים את הראש אל גורדי השחקים, ומחפשים את הבאזז של העיר שלא ישנה. אבל ממש בלב מנהטן, במקום שרוב המבקרים לא מגיעים אליו בטיול הראשון שלהם לעיר – מסתתר אחד המקומות הכי מפתיעים, מעוררי השראה ובלתי נשכחים.
מוזיאון קופר יואיט לעיצוב (Cooper Hewitt, Smithsonian Design Museum) הוא לא עוד מוזיאון שמציבים בו חפצים מאחורי לוחות זכוכית. זה מקום שבו אפשר לגעת, לחקור, לשחק – ולהרגיש איך עיצוב משנה את האופן שבו אנחנו חיים, נושמים, מתלבשים, מתניידים, וחושבים.
תוך שניות מהרגע שתיכנסו בשערי האחוזה הוויקטוריאנית המפוארת שבה שוכן המוזיאון – תרגישו שנכנסתם לעולם אחר. עט דיגיטלי מתקדם יאפשר לכם "לאסוף" פריטים מכל תערוכה בלחיצת כפתור. מסכים אינטראקטיביים יעוררו את הסקרנות והיצירתיות שבכם, גם אם לא ציירתם מאז כיתה ג'.
ואם תגיעו ביום שמש, תחכה לכם אחת החצרות הכי יפות ונסתרות במנהטן – שקטה, פורחת, ומעוצבת בדיוק כמו שתצפו ממקום שמבין עיצוב.
זה לא מוזיאון רק למעצבים. זה מקום לכל מי שאוהב רעיונות טובים, חושב מחוץ לקופסה, ומחפש חוויה תרבותית אחרת – חכמה, מהנה, ולא שגרתית.
בין אם אתם מטיילים עם ילדים, בזוג, לבד או פשוט רוצים שעה של שלווה והשראה – זה אחד המקומות שתרצו לגלות, ואז להמליץ עליו לכל מי שמגיע לעיר.
מוזיאון קופר יואיט לעיצוב (Cooper Hewitt, Smithsonian Design Museum) הוא המוסד היחיד בארצות הברית שמוקדש כולו לעולם העיצוב – על כל גווניו: עיצוב תעשייתי, גרפי, טקסטיל, ריהוט, אדריכלות, חדשנות טכנולוגית ועוד. הוא שייך לרשת מוזיאוני הסמית'סוניאן המכובדת, ונמצא באחוזת קרנגי ההיסטורית – מבנה מרשים מ-1902 בלב שכונת האפר איסט סייד של מנהטן, מול סנטרל פארק.
אבל בניגוד למה שאולי מדמיינים כששומעים "מוזיאון לעיצוב", זה לא מקום יבש ומרוחק. הקונספט כאן הוא חווייתי, אינטראקטיבי ומעודכן. במקום להסתכל על מוצגים מבעד לוויטרינה, המבקרים הופכים לחלק מהתהליך היצירתי – עם עזרים דיגיטליים חדשניים, משחקי חשיבה, תצוגות שמשתנות תכופות, וסיפורים מרתקים על איך פריטים יומיומיים כמו כיסא, כפית או זוג נעליים – משקפים מגמות חברתיות, תרבותיות וסביבתיות.
בין אם אתם חובבי עיצוב מושבעים, יזמים, סטודנטים לאמנות או פשוט סקרנים – תמצאו כאן עולמות של השראה. זה מקום שמדבר על ההווה, על העתיד, ועל איך רעיונות קטנים יכולים להשפיע בגדול.
דברים שמעניין לדעת על המוזיאון הזה העובדות הסודות הסיפורים
🔹 הבית שנבנה לאדם העשיר ביותר בעולם – המבנה שבו שוכן המוזיאון היה בעברו אחוזה פרטית של אנדרו קרנגי, איל הפלדה והנדבן שהיה בשיאו האדם העשיר ביותר בעולם. קרנגי בחר לבנות כאן את ביתו ב-1902, דווקא בקצה הצפוני של האפר איסט סייד – אז אזור כמעט כפרי. זה היה הבית הראשון בניו יורק עם מעלית פרטית וחשמל שהוזרם ממערכת פנימית.
🔹 הקשר המפתיע למשפחת קופר – המוזיאון נוסד למעשה עוד לפני שעבר למשכנו הנוכחי. האחיות שרה ואלינור יואיט, נינותיו של התעשיין פיטר קופר, ייסדו מוסד להוראת עיצוב כחלק מבית הספר קופר יוניון. הן האמינו שעיצוב איכותי לא נועד רק לאליטה, אלא צריך להיות נגיש לכולם – רעיון רדיקלי בזמנו, שעדיין מוביל את המוזיאון כיום.
🔹 עט הקסם – אחת ההמצאות הכי מדליקות שתיתקלו בה כאן היא ה-Pen – עט דיגיטלי שמחולק לכל מבקר, ומאפשר לכם "לסמן" פריטים שאהבתם בתערוכות, לשמור אותם לאתר האישי באונליין ולשחק איתם אחר כך. לא רק שילדים מתלהבים ממנו – גם מבוגרים מגלים את עצמם פתאום מעצבים כורסה או טיפוגרפיה במסך אינטראקטיבי.
🔹 אוסף של יותר מ-250,000 פריטים – כן, זה המספר. החל מתכשיטים עתיקים מהמאה ה-15 ועד לטכנולוגיות חדשות שפותחו בשנה האחרונה. כמובן שרק חלק קטן מוצג בכל זמן נתון, אבל העושר העיצובי כאן אדיר.
🔹 עיצוב ככלי לשינוי חברתי – אחת המטרות המובהקות של המוזיאון היא להציג איך עיצוב לא עוסק רק באסתטיקה – אלא בפתרון בעיות אמיתיות. תערוכות רבות עוסקות בשאלות של קיימות, שוויון, עיצוב לנגישות, ואפילו פרויקטים עם קהילות מוחלשות ברחבי העולם.
🔹 המוזיאון היחיד ברשת הסמית'סוניאן מחוץ לוושינגטון – מרבית מוזיאוני הסמית'סוניאן נמצאים בבירת ארה״ב. קופר יואיט הוא החריג מביניהם– ובכך מהווה גם שלוחה ייחודית של מוסד תרבותי מהגדולים בעולם, ממש כאן בניו יורק.
סיפורו של המוזיאון – מהפכת עיצוב שנולדה מחזון נשי
הסיפור של מוזיאון קופר יואיט מתחיל דווקא לא בבית קרנגי ולא באפר איסט סייד – אלא בשלהי המאה ה-19, עם התנועה האמריקאית לקידום החינוך והנגישות לתרבות. שתי נשים חדורות מטרה, שרה ואלינור יואיט, נינותיו של פיטר קופר (הממציא, התעשיין והפילנתרופ שהקים את בית הספר המפורסם קופר יוניון), היו מהראשונות בארצות הברית שהבינו את מה שאנחנו לוקחים כמובן מאליו כיום: שעיצוב הוא לא רק "קישוט", אלא חלק בלתי נפרד מאיכות חיים, מתרבות, ומיכולת של אנשים להביע את עצמם.
הן נסעו לאירופה, ביקרו במוזיאונים, אספו פריטים, תיעדו, למדו… ואז חזרו לניו יורק והקימו את מוזיאון העיצוב הראשון באמריקה, כחלק מספריית קופר יוניון. מטרתן לא הייתה רק להציג אובייקטים, אלא להכשיר דור חדש של מעצבים – נשים וגברים, מכל שכבות החברה – שישתמשו ביצירתיות שלהם לטובת החברה.
במשך עשורים, המוזיאון פעל כחלק מהאקדמיה, אך עם השנים גדל והתרחב, הן באוספיו והן בחשיבותו הציבורית. בשנות ה-60 של המאה ה-20, החלו לחפש לו בית חדש וראוי יותר, שיאפשר להציג את העושר העצום של הפריטים ולתת למבקרים חוויה מקיפה, מודרנית ונגישה. כאן נכנס לתמונה הבית של אנדרו קרנגי – אחוזה רחבת ידיים ברחוב 91 פינת השדרה החמישית, בסמוך לסנטרל פארק, שהייתה באותה תקופה סגורה לציבור.
המבנה הועבר לידי רשת מוזיאוני הסמית'סוניאן, ובשנת 1976 נפתח בו מוזיאון קופר יואיט לעיצוב במתכונתו החדשה – לראשונה כחלק מהמוסדות הפדרליים של ארה״ב, ומאז הוא נחשב ליחיד מבין מוזיאוני הסמית'סוניאן שנמצא מחוץ לוושינגטון הבירה.
אבל הסיפור לא מסתיים שם. בשנות ה-2000 עבר המקום מהפך עיצובי כולל – אחד הפרויקטים הארכיטקטוניים המרשימים בעיר – שנמשך כ-3 שנים ועלה יותר מ-90 מיליון דולר. התוצאה: שילוב מהפנט בין העבר לבין החדשנות. קירות עץ מגולפים מהמאה ה-19 לצד מסכי מגע, מדרגות שיש מול עמדות יצירה דיגיטליות, ועיצוב שמשלב יוקרה היסטורית עם מחשבה על קיימות ואינטראקטיביות של המאה ה-21.
כיום, קופר יואיט לא רק מציג עיצוב – אלא מוביל שיח גלובלי על מהו עיצוב, מי משפיע עליו, ואיך הוא יכול לשרת קהילות, לפתור בעיות, ולהפוך את העולם למקום חכם, יפה, ונגיש יותר. זוהי לא עוד גלריה עם חפצים – זהו מוסד חי ונושם עם שליחות, זיכרון היסטורי עמוק, וחזון ברור לעתיד.
האחוזה של קרנגי – ארמון פלדה בלב מנהטן
לפני שהפכה למוזיאון לעיצוב, האחוזה ברחוב 91 והשדרה החמישית הייתה סמל לעוצמה ולחזון של אדם אחד – אנדרו קרנגי (Andrew Carnegie), איל הפלדה האגדי שצמח ממשפחת מהגרים סקוטים צנועים והפך לאחד האנשים העשירים בעולם.
בשנת 1898, אחרי שפרש מעסקיו והחליט להקדיש את חייו לפילנתרופיה, בחר קרנגי לבנות לעצמו ולמשפחתו אחוזה בניו יורק. אך לא סתם בית – אלא מעון רחב ידיים, שקט ויוצא דופן במיקומו. בזמן שאנשי האליטה בנו בתים לאורך חלקה המרכזי של השדרה החמישית (בין הרחובות 60–80), קרנגי בחר דווקא את קצהו הצפוני של האפר איסט סייד, שהיה אז כמעט בגדר פרוור שקט.
הרעיון שלו היה פשוט אך פורץ דרך בזמנו: "אני רוצה לבנות את הבית הכי בריא בעיר ניו יורק – בית עם אור, אוויר, מרחב וגינה."
והוא הצליח. האחוזה, שנחנכה בשנת 1902, נבנתה בסגנון גאורגיאני בהשראת בתי אחוזה סקוטיים – עם קירות אבן עבים, קווים פשוטים אך אלגנטיים, חללים גדולים וחלונות גבוהים שמכניסים שפע של אור טבעי.
זה היה הבית הראשון בעיר ניו יורק שהותקנה בו מערכת חשמל פרטית שנשלטה מבפנים, ומעלית אישית – פיתוחים שנחשבו אז לחדשנות טכנולוגית של ממש. גם מערכת החימום הייתה מהמתקדמות בעיר, והמבנה כולו תוכנן כך שיתפקד כבית מודרני ונעים, אך גם יצוגי ובעל נוכחות אצילית.
קרנגי ומשפחתו התגוררו במקום עד מותו ב-1919. לאחר מכן עברה האחוזה גלגולים שונים, ובסופו של דבר נרכשה על ידי ממשלת ארצות הברית, שהעבירה אותה לידי מוסדות הסמית'סוניאן – לטובת הפיכתה לבית הקבע של מוזיאון קופר יואיט.
במהלך השיפוץ והשימור שעבר המקום בתחילת שנות ה-2000, הוקפד לשמר כל פרט היסטורי – החל מהקמינים המקוריים, דרך תקרות העץ המגולפות, ועד גרם המדרגות הראשי. במקביל, שולבו מערכות מודרניות ומרחבים טכנולוגיים, שהפכו את המבנה לאחד החללים התרבותיים הכי מרשימים ושונים בעיר.
היום, כשמבקרים במוזיאון, אי אפשר שלא להרגיש את הדואליות הזו – מצד אחד אווירה קלאסית, חמימה ויוקרתית של אחוזה היסטורית; מצד שני עיצוב עתידני, מחשבים, מסכים, משחקים דיגיטליים ועזרים מתקדמים.
המבנה עצמו, כמו המוצגים שבו, הוא יצירת עיצוב בפני עצמה – גשר חי בין המאה ה-19 למאה ה-21.
אז מה מחכה למבקרים במוזיאון?
הקסם של קופר יואיט מתחיל כבר מהצעדים הראשונים פנימה. ברגע שחוצים את שער הברזל ונכנסים אל תוך המבואה האלגנטית של האחוזה, מרגישים שמשהו שונה עומד לקרות. כאן לא מדובר בביקור פסיבי שבו מתהלכים בין מוצגים מנותקים – אלא בחוויה אינטראקטיבית, אישית ומעוררת השראה, שבה כל מבקר הופך לחלק פעיל מהעולם העיצובי שמוצג סביבו.
היופי טמון בפרטים: החל מהעיצוב המחושב של החללים, דרך הדרך בה תלויות היצירות, ועד לטכנולוגיה שמוטמעת באופן חלק מהחוויה – הכל כאן מתוכנן כך שידבר אל הסקרנות, לעין, וללב.
ולא צריך להבין בעיצוב כדי ליהנות – מספיק להגיע עם ראש פתוח, ורצון לגלות איך מחשבה יצירתית יכולה לשנות את האופן שבו אנחנו רואים את העולם.
בואו נצלול, שלב אחר שלב, לתוך מה שמחכה למי שנכנס בשערי המקום הזה.
עיצוב למען הקיימות – תערוכה שחושבת על העתיד
אחת התערוכות החזקות, הנוקבות והמרתקות שמוזיאון קופר יואיט מציג היא תערוכת Designing Peace – עיצוב למען שלום, חברה וקיימות. מדובר בתערוכה שחורגת בהרבה מהמובן הקלאסי של "עיצוב", ומזמינה את המבקרים לחשוב מחדש על תפקידו של המעצב בעולם של אתגרים עולמיים – סביבה, אלימות, גזענות, מגדר, צדק חברתי.
במקום לראות כיסאות יפים או מנורות בעיצוב מינימליסטי, כאן תיתקלו בפרויקטים עוצמתיים שנוצרו בשיתוף עם קהילות מרחבי העולם – כמו תוכנית ליצירת מרחבי משחק לילדים במחנות פליטים, מערכות טיהור מים ניידות לאזורים מוכי אסון, פלטפורמות דיגיטליות למעקב אחר אלימות משטרתית, או תהליכים עיצוביים שנועדו לגשר בין קבוצות סכסוכות דרך עיצוב משותף.
התערוכה בנויה כך שלא רק צופים בה – אלא ממש נכנסים פנימה. חלק מהמיצגים הם מיצגי מולטימדיה, חלקם אינטראקטיביים, וחלקם פשוט מאוד נוגעים ללב. יש רגעים שתרגישו כמו בגלריית אמנות פוליטית, ולרגעים תתפסו את עצמכם חושבים: איך לא חשבתי על זה קודם?
המסר כאן ברור – עיצוב טוב לא נמדד רק ביופי שלו, אלא ביכולת שלו לפתור בעיות, לגשר על פערים, ולגרום לעולם להיות קצת יותר אנושי.
עיצוב שמשנה את היומיום – חפצים קטנים, רעיונות גדולים
בתוך אחד מחללי התצוגה המרכזיים במוזיאון תמצאו תערוכה מהאוסף הקבוע שעוסקת בדיוק בדברים הקטנים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו – כיסא, קומקום, כפתור, זוג נעליים או עט פשוט. אבל כאן, כל חפץ מספר סיפור.
התערוכה חושפת עשרות חפצים שנבחרו בקפידה מתוך האוסף ההיסטורי של המוזיאון – חלקם מהמאה ה-18, אחרים נוצרו ממש בשנים האחרונות – ומציגה איך כל פריט הוא תוצר של הקשר תרבותי, כלכלי, טכנולוגי או פוליטי.
כך למשל, תמצאו כיסא מפיברגלס שעוצב בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה כשחומרים תעשייתיים מצאו את דרכם לעיצוב הביתי; פחית שתייה שעוצבה מחדש כדי להקל על נכים; או אפילו כף יוגורט ממוחזרת שנוצרה כדי להיאבק בזיהום הפלסטיק. כל אחד מהפריטים האלה מזמין את המבקר לעצור, להתבונן, ולשאול: למה זה נראה ככה? מה זה מספר עלינו?
המוזיאון לא רק מציג את החפצים – אלא גם את המנגנונים שמאחוריהם: תהליכי קבלת ההחלטות, השאלות ששאלו המעצבים, והשיקולים האתיים, הכלכליים והאסתטיים שנכנסו לכל פרט. יש פה שיחה חיה בין עיצוב לתודעה.
זו לא תערוכה מפוארת – אלא מדויקת. ומי שיכנס עם עיניים פקוחות, ייצא עם ראייה חדשה על הדברים הקטנים שמלווים אותנו כל יום – ופתאום נראים אחרת לגמרי.
כוחו של פוסטר – תערוכת העיצוב הגרפי
אחת התערוכות החזקות ביותר במוזיאון קופר יואיט מוקדשת לעיצוב גרפי ופוסטרים ככלי לתקשורת ולשינוי תודעתי. התערוכה מציגה אוסף מהפנט של פוסטרים, כרזות ודימויים חזותיים שנוצרו לאורך יותר ממאה שנה – חלקם מוכרים ומיתולוגיים, אחרים נדירים ואוונגרדיים – וכולם מוכיחים כמה עיצוב טוב יכול להיות חד, נוקב ומשפיע.
כאן לא תראו רק יופי גרפי – אלא אמירה. פוסטרים שנוצרו בזמן מלחמות, תקופות של מאבק פוליטי, תנועות מחאה, מגמות סביבתיות, קמפיינים לשוויון זכויות או קידום בריאות הציבור. כל פוסטר מספר סיפור של רגע בזמן, של קהילה, של תקווה או זעקה.
התצוגה מתפרשת על קירות שלמים, עם צבעים חזקים, טיפוגרפיות ניסיוניות, קומפוזיציות עזות – וכל פינה מושכת את העין כמו מגנט. יש פוסטרים שנראים כאילו נוצרו אתמול, למרות שהם בני עשרות שנים – תזכורת לכוחו של עיצוב שמקדים את זמנו.
מה שמרגש במיוחד הוא לראות את השפה הגרפית משתנה לאורך התקופות – מתעוזה פוליטית של שנות ה-60, דרך המינימליזם של שנות ה-90, ועד שפה חזותית דיגיטלית שמדברת את עידן הרשתות החברתיות.
כמו בכל תערוכה בקופר יואיט – גם כאן לא נשארים רק עם המבט. המבקרים יכולים לנסות לעצב פוסטר משלהם בעמדות אינטראקטיביות, לשחק עם צבעים, פונטים ומסרים, ולגלות איך גם הם יכולים להעביר רעיון דרך עיצוב חכם.
עיצוב העתיד – חומרים, רעיונות וטכנולוגיות שעדיין לא קיימות
אחת מהתערוכות הכי מעוררות מחשבה במוזיאון קופר יואיט עוסקת לא במה שיש – אלא במה שיכול להיות. תערוכת Design Futures מזמינה את המבקרים להיכנס לעולם של חידושים, חומרים מהפכניים, פתרונות סביבתיים פורצי דרך ורעיונות שעדיין נמצאים בשלבי פיתוח – אבל עשויים לשנות את חיינו בשנים הקרובות.
כאן מוצגים פרויקטים שנעים על הגבול שבין עיצוב לתחזית מדעית: אריגים שמגיבים לחום גוף, חומרי בנייה שמנקים את האוויר, כלים מתכלים שמיוצרים מתוצרי לוואי של תעשיית המזון, רהיטים מודפסים במדפסת תלת-ממדית – ואפילו בגדים שמתקנים את עצמם.
התערוכה חושפת שיתופי פעולה מרתקים בין מעצבים למדענים, ביולוגים, מהנדסי חומרים ויזמים. כל פריט מוצג לא רק כתוצר – אלא כתהליך: מה הרעיון שהוביל אליו? איזו בעיה הוא נועד לפתור? ומה יקרה אם הוא יהפוך לנורמה?
אחד החלקים המסקרנים ביותר כולל "מעבדה פתוחה" שבה מוצגים אבות-טיפוס, סקיצות, ניסויים וטעויות – שמאפשרים להבין את הדרך שעוברת מהרעיון למוצר מוגמר. לפעמים דווקא הטעויות הן החלק הכי מרתק.
המבקרים יוצאים מהתערוכה הזו לא רק עם השראה – אלא גם עם מחשבות על אחריות, חדשנות ואפשרות לשנות את העולם דרך חומרים קטנים, גישות חדשות ותעוזה עיצובית.
חוטים של תרבות – תערוכת אופנה וטקסטיל שמספרת סיפור
בין גלריות האבן והעץ של מוזיאון קופר יואיט מסתתרת אחת התערוכות העדינות, העשירות והמרגשות ביותר – תערוכת טקסטיל ואופנה. זהו לא מסלול תצוגת אופנה נוצצת, אלא צלילה עמוקה אל עולמות של בד, מרקם, דפוס, צבע ומסורת.
כאן לא רק רואים בגדים – אלא לומדים לקרוא אותם. גלימות טקסיות מאפריקה, בדים ארוגים ביד מדרום אמריקה, הדפסים בוטניים מהמאה ה-18 לצד טקסטילים חכמים שמודדים דופק ותגובה פיזית. כל פריט הוא תיעוד של תקופה, של מקום, של סיפור אישי ושל תרבות שלמה.
יש בתערוכה הזו קסם שקשה להסביר – כי היא מדברת גם בשפה אסתטית וגם רגשית. אפשר לעמוד מול צעיף משי יפני ולדמיין את הידיים שארגו אותו, את הטקס שבו נלבש, את השימושים שעבר, ואת הסמליות שהוטבעה בכל קו וצבע.
לצד הפריטים ההיסטוריים, המוזיאון מציג גם עבודות של מעצבים בני זמננו – שמתכתבים עם מסורות עתיקות תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות. בדים שמגיבים לאור, שמחליפים צבע בהתאם לטמפרטורה, שמודפסים בלייזר או נארגים מחומרים מפתיעים כמו חיידקים, קקאו או קורי עכביש מלאכותיים.
התערוכה משתנה מעת לעת, אבל תמיד שומרת על קו שמחבר בין עיצוב לביטוי תרבותי. זהו מרחב שבו אופנה היא לא רק עניין של טעם – אלא אמצעי לתיעוד, מחאה, שייכות וזהות.
אוהבי אופנה, עיצוב פנים, טקסטיל מסורתי או פשוט אנשים שמרגישים חיבור לחומר – לא ירצו לפספס את התערוכה הזו. וגם מי שחשב שהוא "לא בקטע" – יופתע לגלות כמה עומק, תעוזה ורוח יש בכל פיסת בד.
חויית הביקור כאן
הקסם של קופר יואיט טמון בזה שהוא לא רק מציג עיצוב – הוא חושב עיצוב. מהרגע שבו פוסעים דרך שערי האחוזה, חוויית הביקור זורמת כמו סיפור מתוכנן היטב: עיצוב החללים, תאורת היום שנשפכת פנימה מהחלונות הגדולים, המוזיקה הרכה ברקע, הריח הנקי של עץ ישן וטכנולוגיה חדשה – הכול מזמין להאט, להתבונן, ולהתחיל להרגיש.
אחד האלמנטים הכי ייחודיים במקום הוא עט דיגיטלי שניתן לכל מבקר בכניסה. לא מדובר בגימיק – זה ממש כלי חוויה. באמצעותו ניתן "לסמן" כל פריט שמושך את העין: פשוט נוגעים בתווית הקטנה שליד המוצג, והעט שומר את המידע על העיצוב, הסיפור מאחוריו, ואפילו הצעות להמשך קריאה או משחקים. בסיום הסיור, כל המידע נשמר לכם באתר אישי באינטרנט, כאילו יצרתם לעצמכם קטלוג פרטי.
אבל זו רק ההתחלה. במרכזי יצירה אינטראקטיביים שממוקמים בין הגלריות, אפשר להתנסות בעצמכם בעיצוב גרפי, עיצוב חללים, תכנון חפצים, משחק עם טיפוגרפיה, צבעים, טקסטורות ותנועה. זה לא משנה אם אתם בני 8 או 80 – התחושה היא כמו להיכנס למעבדת רעיונות פתוחה, בלי שיפוטיות, בלי נכון או לא נכון.
העובדה שהמוזיאון שוכן באחוזה היסטורית מוסיפה רובד נוסף של חוויה – כל תערוכה מרגישה אחרת בהתאם לחלל שבו היא מוצגת. חדרי ישיבות עתיקים, גרם מדרגות מרשים, תקרות מעוטרות – הכול משתלב בהרמוניה עם התוכן המודרני והחוקר.
ולאורך כל הדרך, יש תחושה נדירה של רוגע. אולי זה בגלל התאורה הנעימה, אולי בגלל הסדר והניקיון, אולי בגלל שאנשים שמגיעים לכאן באמת רוצים להיות כאן – אבל הסיור בקופר יואיט מרגיש כמו מדיטציה של מחשבה ויצירתיות.
מיקום ודרכי הגעה – בלב השדרה החמישית, בקצה הכי שקט של מנהטן
מוזיאון קופר יואיט לעיצוב שוכן באחד האזורים האלגנטיים והשלווים ביותר במנהטן – רחוב 91 פינת השדרה החמישית (91st Street & Fifth Avenue), ממש מול הפינה הצפון-מזרחית של סנטרל פארק.
המיקום הזה הופך אותו לא רק לנגיש במיוחד, אלא גם לאידיאלי לשלב עם טיול בפארק, ביקור במוזיאונים סמוכים או פשוט הליכה נינוחה בשכונת האפר איסט סייד.
🚇 איך מגיעים בתחבורה ציבורית?
סאבווי:
הקו הכי נוח הוא Q (קו צהוב), שיוצא מתחנת Times Square ועוצר ב-86th Street. משם זו הליכה נעימה של כ-10 דקות ברחובות המטופחים של האפר איסט.
אפשרות נוספת היא לקחת את הקווים 4, 5 או 6 (ירוקים) ולרדת גם כן ב-86th Street (יציאה באלכסנדר או לקסינגטון), ואז ללכת מערבה לשדרה החמישית.אוטובוס:
קווים M1, M2, M3 ו-M4 נוסעים לאורך השדרה החמישית ועוצרים ממש מול המוזיאון. זה פתרון נעים במיוחד למי שמעדיף נסיעה על פני הקרקע עם נוף של העיר.
🚶♀️ הגעה ברגל או באופניים:
אם אתם כבר בסביבה, נגיד אחרי שיטוט במוזיאון המטרופוליטן או בסנטרל פארק, ההליכה לקופר יואיט היא פשוט תענוג.
אפשר גם להגיע עם אופני סיטי-בייק (CitiBike) – יש תחנת עגינה קרובה ממש בפינה של הרחוב.
🚕 רכב פרטי או מונית:
האזור שקט יחסית ונוח להורדה של מונית או אובר בכניסה הראשית.
שימו לב: אין חניה ייעודית למוזיאון, אבל יש חניונים פרטיים ברחובות הסמוכים, בעיקר לאורך מדיסון או פארק אווניו.
כל מה שצריך לדעת לפני ביקור במוזיאון
לפני שמגיעים לחוויה העיצובית של קופר יואיט, כדאי להכיר כמה פרטים חשובים שיעזרו לכם לתכנן את היום כמו שצריך – מתי להגיע, כמה זה עולה, ואילו אפשרויות מיוחדות קיימות:
🕰️ שעות פתיחה
המוזיאון פתוח כל ימות השבוע בין 10:00-18:00.
- גני המוזיאון פתוחים כל ימות השבוע בין 10:00 ל-17:00.
💵 מחירי כניסה
מבוגרים: 22דולר
סטודנטים, אזרחים ותיקים (מעל גיל 62): 16 דולר
ילדים עד גיל 18: חינם
הכניסה כוללת את השימוש בעט הדיגיטלי ואת כל החללים הפנימיים והחיצוניים.
מומלץ לרכוש כרטיס EXPLORER PASS- שמאפשר לכם לחסוך עד 50% בכניסה ללמעלה מ-90 אפשרויות כולל האמפייר סטייט, מוזיאון 9/11 וגם מוזיאון קופר יואיט .
👜 שירותים נוספים
לוקרים לשמירת תיקים – חובה להשאיר תיקים גדולים בכניסה.
חנות מוזיאון מעוצבת במיוחד עם פריטים מקוריים, ספרים, משחקי עיצוב ומתנות יצירתיות.
קפיטריה עם קפה ונשנושים – לא מסעדה, אבל פתרון חביב להפסקה קצרה.
אז בפעם הבאה שמישהו יגיד לכם ש"עוד מוזיאון בניו יורק זה כבר מיותר", תשלפו חיוך מתוחכם ותגידו: "לא היית בקופר יואיט, נכון?"
כי כשמוזיאון נותן לך עט דיגיטלי, מרשה לך לשחק עם פוסטרים, לחשוב על עיצוב של כף, ואז לשתות קפה בגינה ויקטוריאנית מול הסנטרל פארק – זה לא עוד מוזיאון. זו חוויה, סטייט אוף מיינד, ואולי אפילו תירוץ מעולה להתחיל לעצב את החיים שלכם קצת אחרת.
ובין אם אתם חובבי עיצוב מושבעים או פשוט מטיילים רעבים להשראה – יש סיכוי לא רע שתצאו מהביקור עם קצת פחות ציניות, קצת יותר רעיונות… ועם דחף קל לעצב מחדש את הסלון בבית.
